ד-מד

בְּהַמְּבֹאָר בְּתוֹרָה נ"ט חֵלֶק א', בְּעִנְיַן אִסּוּר קֵרוּב הַתַּרְמוּדִיִין וְכוּ' וְכֵן הַמְּבֹאָר עוֹד בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ בְּעִנְיָן זֶה, אָמְרוּ אַנַ"שׁ, שֶׁכָּל זֶה מְדֻבָּר דַּוְקָא לְעִנְיַן שֶׁאנוּ נֵלֵךְ לְהִשְׁתַּדֵל לְקַרְבָם, אוּלָם כְּשֶׁבָּא אֶחָד הֶחָפֵץ לְקַבֵּל דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה חַיָּבִים לְקָרְבוֹ וּלְעוֹדְדוֹ וּלְהַדְרִיכוֹ בְּדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה.