ד-תקט

רַבִּי מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה מִמֻּבְחָרֵי תַּלְמִידָיו שֶׁל הַ"חָפֵץ חַיִּים", וּכְשֶׁעָזַב אֶת יְשִׁיבָתוֹ בְּרַאדִין לְגֹדֶל הַכָּבוֹד שֶׁרָחַשׁ לוֹ לִוָּהוּ וְסִיֵּעַ לוֹ בִּסְחִיבַת הַמִּזְוָדוֹת. הוּא הָיָה לוֹמֵד בְּהַתְמָדָה שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בִּרְצִיפוּת מִדֵּי יוֹם, וְהֶ"חָפֵץ חַיִּים" בִּרְאוֹתוֹ גֹּדֶל הַתְמָדָתוֹ הָיָה אוֹמֵר לוֹ בְּנִימָה אֲבָהִית: "מַתִּתְיָהוּ, הֲרֵי לֹא תּוּכַל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בְּהִתְאַמְצוּת כָּזוֹ". וְאַחַת הַסִּבּוֹת שֶׁבִּגְלָלָן עָזַב ר' מַתִּתְיָהוּ אֶת יְשִׁיבָתוֹ הָיָה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא סָבַל אֶת רֹב הַכָּבוֹד שֶׁכִּבְּדוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים". הוּא הִתְקָרֵב לְדַעַת רַבֵּנוּ אַחַר שֶׁעָזַב אֶת הַיְשִׁיבָה, בִּמְקוֹרוֹ הָיָה חָסִיד רַאדְזִימִין.