ד-תקיד

לְרַבִּי מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיְתָה חִיּוּת וְהַרְגָּשָׁה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ בִּקְדֻּשַּׁת צִיּוּן רַבֵּנוּ עַד שֶׁהָיָה יָכוֹל לָלֶכֶת לִפְעָמִים לְצִיּוּן רַבֵּנוּ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה וְלִהְיוֹת נֵעוֹר שָׁם מֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה כְּשֶׁהוּא מִתְעַמֵּק בְּעִיּוּן רַב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו שֶׁל רַבֵּנוּ.