ד-תקלא

רָאָה פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אֶת רַבִּי חַיִּים קַצָּב זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מִתְפַּלֵּל מִנְחָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת בִּבְכִיּוֹת נוֹרָאוֹת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהִרְהֵר לְעַצְמוֹ: מֵאַיִן לוֹקְחִים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּמָעוֹת, הוּא נִפְטַר בְּהַיְיסִין בִּשְׁנוֹת התר"צ, בִּשְׁהוֹתוֹ שָׁם בְּמוֹשַׁב זְקֵנִים (ע"ע להלן סעיף תרצ"ט). רַבִּי משֶׁה טְשֶׁנְסְטְחוֹבֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה מִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים, וְהָיָה רַבִּי משֶׁה מַפְלִיג מְאֹד אֶת עֲבוֹדָתוֹ אֶת ה' בַּלַּיְלָה, בִּפְרָט אֶת אֲמִירָתוֹ "לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת". וּמְסַפְּרִים שֶׁפַּעַם רָאוּ אֶת הַסֵּפֶר "לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת" שֶׁלּוֹ, שֶׁלְּרוֹב בְּכִיָּתוֹ וְהַרְטָבָתוֹ בִּדְמָעוֹת אֶת הַדַּף, נִמְחֲקוּ וְנִטַשְׁטְשׁוּ הַתֵּבוֹת, לְרֹב בְּכִיָּתוֹ הָיָה נִדְמֶה שֶׁזֶּה עַתָּה יָצָא מִמֶּרְחָץ אֵדִּים. (ע"ע להלן סעיף ת"ר, ובח"ה סעיף רי"ד).