ד-תקמא

פַּעַם בְּאַחַת מִלֵּילֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים בְּעֵת חֲצוֹת לַיְלָה, אָמַר רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְחָתְנוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק: "צֵא הַחוּצָה וְתִרְאֶה אֵיךְ הַחשֶׁךְ וְהָאֲפֵילָה שׁוֹרֶה בְּכָל בָּתֵּי הָעִיר וְרַק בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי "הֶערְשְׁקֶע" זֹרֵחַ אוֹר קָלוּשׁ, "לַייכְט אַ קְרַיינִיצְל", מִמְּנוֹרַת הַנֵּפְטְ הַקְטַנָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כִּי הָיָה רַבִּי צְבִי עָנִי מָרוּד, וְיָשַׁב וְעָבַד אֶת ה' בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְאַחֲרֶיהָ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה. הוּא הָיָה עָנִי וְאֶבְיוֹן כָּזֶה, שֶׁאֲפִלּוּ אַבְנֵט לַתְּפִלָּה לֹא הָיָה לוֹ, וְהָיָה חוֹגֵר אֶת עַצְמוֹ בְּאַבְנֵט עָשׂוּי מִקַּשׁ יָבֵשׁ שֶׁעָשָׂה לְעַצְמוֹ, הוּא נִפְטַר בְּסוֹף שְׁנוֹת התר"ע לִפְנֵי הַגִּיעוֹ לְגִיל שִׁבְעִים וְלֹא זָכָה לְבָנִים, בְּחַיָּיו הָיָה "מִתְפַּרְנֵס" מִמְּכִירַת הַזֶּפֶת, אוּלָם כָּל רוֹאָיו וְהַנּוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים עִמּוֹ רָאוּ שֶׁעוֹבֵד ה' גָּדוֹל הוּא. זוּגָתוֹ נִשְּׂאָה לְאַחַר פְּטִירָתוֹ לְאֵיזֶה רַב. בְּהַלְוָיָתוֹ הָעֲלוּבָה לֹא הָיָה אֲפִלּוּ מִנְיַן אֲנָשִׁים, נַעֲנָה אָז ר' אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער וְאָמַר לַחֲתָנוֹ: לֵוִי יִצְחָק רוֹאֶה הִנְךָ אֵיזוֹ לְוָיָה יֵשׁ לְהִירְשְׁקֶע, אוּלָם שָׁם בְּהִתְכַּוְּנוֹ לְעוֹלַם הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ לְוָיָה יָפָה. "זֶעהְסְט וָואס פַארַא לְוָיָה הֶערְשְׁקֶע הָאט, אָבֶּער דָארְטְן הָאט עֶר אַ שֵׁיינֶע לְוָיָה".