ד-תקנט

רַבִּי משֶׁה קַאלִיקוֹבֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה בַּר אוֹרְיָן וְסוֹחֵר נִכְבָּד, הִתְקָרֵב לְאַנַ"שׁ עַל-יְדֵי זֶה שֶׁנִּכְנַס לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ שֶׁבְּאוּמַאן וְרָאָה אֶת רַבִּי בָּרוּךְ חֲתַן רַבִּי גֶעצִיל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מְדַבֵּר עִם רַבִּי נַחְמָן שׁוּסְטֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְהִטָּה אֹזֶן לְדִבְרֵיהֶם וְשָׁמַע אֵיךְ שֶׁמְּדַבְּרִים יַחַד בַּעֲבוֹדַת-הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ דִּבּוּרִים נִפְלָאִים, עַד כְּדֵי הִתְפַּעֲלוּת, וּלְרֹב הִתְפַּעֲלוּתוֹ שָׁאַל לְאַנַ"שׁ מִי הֵם, עָנוּ לוֹ: זֶה, הַיְנוּ רַבִּי בָּרוּךְ הוּא אַבְרֵךְ יָקָר וְתַלְמִיד חָכָם נִכְבָּד הָעוֹסֵק רַק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, וְשָׁאַל שׁוּב וּמִי זֶה? עָנוּ לוֹ: זֶה אָדָם פָּשׁוּט סַנְדְּלָר בְּמִקְצוֹעוֹ. הִתְלַהֵב כָּל כָּךְ עַד שֶׁאָמַר בְּנַפְשׁוֹ: אָכֵן צַדִּיקִים מֻפְלָגִים נִמְצָאִים בְּאַנַ"שׁ, שֶׁשְּׁפֵלִים בְּדַעְתָּם כָּל כָּךְ עַד שֶׁיְּכוֹלִים לְהִתְחַבֵּר אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי לְלֹא כָּבוֹד וְהִתְנַשְּׂאוּת, וּמִזֶּה הִתְקָרֵב לְדֶרֶךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה.