ד-תקסח

בְּמוֹסְקְבָא דָּר אֶחָד מֵחֲסִידֵי חַבַּ"ד בְּשֵׁם דּוֹלְגְפּוֹלְסְקִי, שֶׁהָיָה מַכְנִיס אוֹרְחִים גָּדוֹל מְאֹד, וְרַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרְנְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה דָּר אֶצְלוֹ הַרְבֵּה וְכֵן עוֹד מֵאַנַ"שׁ, פַּעַם שָׁטַח אֶת לִבּוֹ לִפְנֵי רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַצַ"ל עַל זֶה שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו יִצְרוֹ מְאֹד עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָשִׁית עֵצוֹת לְנַפְשׁוֹ לְהִנָּצֵל מִמֶּנוּ, וּכְבָר הֵסִיחַ אֶת צַעֲרוֹ לִפְנֵי חֲבֵרָיו וְנָתְנוּ לוֹ עֵצוֹת טוֹבוֹת, אוּלָם לְלֹא הוֹעִיל, וְכַמָּה מֵהֶם עוֹד שָׂחֲקוּ מִמֶּנּוּ, יָעַץ לוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, שֶׁבְּכָל לַיְלָה לִפְנֵי לֶכְתּוֹ לִישֹׁן יִלְמַד בַּסֵּפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" עַד שֶׁיֵּרָדֵם מִתּוֹךְ לִמּוּד בּוֹ. וְאָכֵן לְאַחַר זְמַן לֹא רַב בָּא אֵלָיו בְּשִׂמְחָה וְהוֹדָה לוֹ עַל עֵצָה זוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ, כִּי הוֹעִיל לוֹ מְאֹד, וְהִתְקָרֵב עַל יְדֵי זֶה מְאֹד הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ לְדֶרֶךְ רַבֵּנוּ. (וע"ע מעשה כעי"ז לעיל בח"ג, סעיף תרכ"ז).