ד-ו

אָמְרוּ אַנַ"שׁ בַּכָּתוּב (תְּהִלִּים קג): "כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵנוּ", דְּהִנֵּה כְּשֶׁאֶחָד עוֹמֵד וּפָנָיו לְמִזְרָח וְחָפֵץ לַחֲזוֹר לַאֲחוֹרָיו לְצַד מַעֲרָב, עָלָיו לַחֲזֹר אַלְפֵי מִלִּין מֶשֶׁךְ שָׁנִים עַל גַּבֵּי שָׁנִים. אוּלָם בְּאִם יִסְתּוֹבֵב וְיִפְנֶה וְיַהֲפֹךְ פָּנָיו מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, הֲרֵי שֶׁבִּפְעֻלָּה קְטַנָּה זוֹ כְּבָר פָּנָיו לְמַעֲרָב, וּכְמוֹ כֵן הוּא עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה, שֶׁכְּשֶׁחָפֵץ הָאָדָם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים וְרוֹאֶה שֶׁרָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב, כִּי פָּנָיו לְמִזְרָח וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּמַעֲרָב, וּכְשֶׁרוֹאֶה רִחוּקוֹ מִתְיָאֵשׁ לְגַמְרֵי מִן הַתְּשׁוּבָה, אוּלָם אֲלִיבָּא דֶּאֱמֶת אִם חָפֵץ בֶּאֱמֶת יִתְחַזֵּק וְיַהֲפֹךְ פָּנָיו לְגַמְרֵי מִצַּד הָרָע, עַד שֶׁיִּגְמֹר בְּנַפְשׁוֹ לָשׁוּב בֶּאֱמֶת מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים וְיִתְחַזֵּק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְאָז אַף שֶׁיַּעֲשֶׂה פְּעֻלָּה קְטַנָּה, כְּבָר יִהְיֶה נִכְלַל בַּקְּדֻשָּׁה, וְכָךְ יִתְעַלֶּה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם בּוֹ, "כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ".