ה - קד

הָיוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עֲנִיִּים דָּרִים בְּעִיר אַחַת, אֶחָד מֵהֶם הָיָה נוֹסֵעַ מִדֵּי פַּעַם אֶל מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל כְּדֵי לְקַבֵּל וְלִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, וַחֲבֵרוֹ הָיָה נוֹסֵעַ לְרַב אַחֵר שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי הַמְפֻרְסָמִים. פַּעַם בְּשִׂיחָתָן יַחַד, אָמַר חֲבֵרוֹ שֶׁל זֶה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֵלָיו: רַבְּךָ (בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל) נוֹתֵן לְךָ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָרַבִּי שֶׁלִּי נוֹתֵן לִי, כִּי כְּשֶׁאֲנִי בָּא בִּתְחִלַּת הַחֹרֶף לִפְנֵי רַבִּי וְשׁוֹטֵחַ לְפָנָיו כָּל חֶסְרוֹנוֹתַי הַנִּצְרָכִים לִי לִימוֹת הַחֹרֶף הַקָּשִׁים, הוּא בְּעֵצוֹתָיו וּבְעֶזְרָתוֹ מְמַלֵּא לִי חֵצִי מֵחֶסְרוֹנוֹתַי, וְנִשְׁאָרִים לִי שְׁאָר חֶסְרוֹנוֹתַי עַל כְּתֵפַי, כִּי אַף זֶה שֶׁמְּסַיֵּעַ לִי לֹא נִשְׁאַר אֶצְלִי לְמֶשֶׁךְ זְמַן וְאַחַר כָּךְ שׁוּב אֲנִי נִשְׁאָר עָרֹם וַחֲסַר כֹּל. אוּלָם כְּשֶׁאַתָּה נוֹסֵעַ לְרַבְּךָ, אַף שֶׁאֵינוֹ מְסַיֵּעַ בְּיָדְךָ כְּלוּם, כִּי אַף הוּא עָנִי מָרוּד, אוּלָם מַרְאֶה הוּא לְךָ בְּכֹחַ דִּבּוּרָיו וְתוֹרוֹתָיו שֶׁאֵין אַתָּה חָסֵר כְּלוּם, כִּי נוֹתֵן לְךָ דַּעַת כָּזֶה לִרְאוֹת שֶׁהַכֹּל טוֹב וְהַכֹּל לֶאֱמֶת חֲסָדִים וִישׁוּעוֹת, נִמְצָא שֶׁמְּקַבֵּל אַתָּה מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקִּבַּלְתִּי אֲנִי.