ה - קעא

רַבִּי זַלְמָן הָרַב מִמֶּעדְוֶודִיבְקֶע זַ"ל הָיָה מְסַיֵּם מִדֵּי שָׁנָה בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אֶת אַרְבַּעַת חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ עִם פֵּרוּשׁ הַשַּׁ"ךְ וּשְׁאָר הַמְפָרְשִׁים, וְרַק אַחַר שֶׁעָשָׂה אֶת הַסִּיּוּם עָלָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוֹן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, כַּנָּהוּג, בְּהַטְעִימוֹ פַּעַם: עַתָּה יֵשׁ לִי עִם עוֹד מַשֶּׁהוּ לָבֹא אֶל רַבֵּנוּ, כִּי כְּשֶׁבָּאִים אֶל רַבֵּנוּ צְרִיכִים לָבוֹא אֵלָיו עִם מַה שֶּׁיּוֹתֵר" "צוּם רֶעבְּן דַארְף מֶען קוּמֶען מִיט וָואס מֶער". (וע"ע לעיל בח"ג, סעיף תקמ"ג).