ה - רט

עָנִי מָרוּד כָּזֶה הָיָה רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ מִטְּשֶׁערִין זַ"ל, שֶׁכְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַכְנִיס אֶת בְּנוֹ לְמִצְוָה וְלִקְנוֹת לוֹ תְּפִלִּין, לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם פֶּתַח תִּקְוָה אֵיךְ לִקְנוֹתָם. בְּאוֹתוֹ זְמַן נִפְטָר אָדָם אֶחָד בָּעִיר, וְאָמְרוּ יוֹרְשָׁיו לְרַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ: קַח לְךָ אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁל הַמָּנוֹחַ וּבִתְמוּרָה לָזֶה תֹּאמַר אַחֲרָיו קַדִּישׁ מֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה. הִסְכִּים וְקִבֵּל זֹאת עַל עַצְמוֹ. אַחַר זְמַן מָה פָּנָה עָשִׁיר אֶחָד לְבָנָיו לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ וְצִוָּה לָהֶם שֶׁאַחַר פְּטִירָתוֹ יְפַרְנְסוּ אֶת רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ מִמָּמוֹנוֹ מֶשֶׁךְ שָׁנָה אַחַת, וּבְרֶוַח וּבִתְמוּרָה לָזֶה יֹאמַר עֲבוּרוֹ רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ קַדִּישׁ מֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לִבְנֵי בֵּיתוֹ, שָׂמְחוּ מְאֹד שֶׁעַתָּה יִרְוַח לָהֶם בְּבֵיתָם. כְּשֶׁבָּאוּ אֵלָיו בָּנָיו לְהוֹדִיעוֹ בְּשִׂמְחָה עַל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה זוֹ, נַעֲנָה וְאָמַר לָהֶם תֵּכֶף: הֲרֵי אֲנִי כְּבָר אוֹמֵר קַדִּישׁ, בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל הַקַּדִּישׁ שֶׁהִתְחַיֵּב עֲבוּר הַתְּפִלִּין שֶׁקִּבֵּל, וְלֹא עָזְרוּ בְּכִיּוֹתֵיהֶם וְתַחֲנוּנֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְלֹא הִסְכִּים לְכָךְ בְּשׁוּם אֹפֶן.