ה - ריב

בִּזְמַנּוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס קִיבְּלִיטְשֶׁער זַ"ל הָיָה שׁוֹחֵט אֶחָד הָיָה בָּעִיר קִיבְּלִיטְשׁ שֶׁהָיָה מְבַזֶּה אֶת סִפְרֵי רַבֵּנוּ לִמְאֹד שֶׁהָיָה קוֹרְעָם וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לִצְרָכָיו וְכַדּוֹמֶה, וְהָיָה מֵצִיק וְרוֹדֵף אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עַד חָרְמָה, וְהָיָה מִזֶּה חִלּוּל כְּבוֹד רַבֵּנוּ נוֹרָא, עַד שֶׁלֹּא הָיָה שַׁיָּךְ כְּלָל לְדַבֵּר וּלְהִתְוַכֵּחַ אוֹ לְהוֹכִיחוֹ עַל מַעֲשָׂיו, צִוָּה רַבִּי פִּנְחָס לְאַנְשֵׁי חֲבוּרָתוֹ שֶׁיֵּלְכוּ לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה וִיכַוְּנוּ כְּנֶגְדּוֹ בְּשֵׁם "קַנָּא" (הָעוֹלֶה כְּמִסְפַּר מִקְוֶה), וְכָךְ עָשׂוּ. אַחַר כָּךְ בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר בְּעֵת שֶׁעָמַד וְשָׁחַט הָעוֹפוֹת לְצִבּוּר הַתּוֹשָׁבִים נִצְרַךְ לָצֵאת לִנְקָבָיו, וּבְעָמְדוֹ אֵצֶל בּוֹר הַשּׁוֹפְכִין הִכִּישׁוֹ עַקְרָב וַהֲרָגוֹ, וְנָפַל לְתוֹךְ הַבּוֹר, כְּשֶׁהִתְמַהְמֵהַּ כָּל כָּךְ פָּרְצוּ הָאֲנָשִׁים הַמַּמְתִּינִים לִשְׁחִיטָתוֹ אֶת הַדֶּלֶת, וּמְצָאוּהוּ טָבוּעַ בְּבוֹר הַשּׁוֹפְכִין, וּבְקֹשִׁי רַב הוֹצִיאוּהוּ, וְהָיָה מְטֻנָּף כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ לְטַהֲרוֹ וּלְרָחֲצוֹ לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָם, וּקְבָרוּהוּ כָּךְ. כְּשֶׁנּוֹדַע אַחַר כָּךְ הַדָּבָר לְר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַ"ל אָמַר: אֵין זֶה מִדֶּרֶךְ רַבֵּנוּ לִנְהֹג כָּךְ, וְלֹא הִסְכִּים עִמָּהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן. רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל הִכִּיר עוֹד אֶת בָּנָיו וְהָיוּ מִתְבַּיְּשִׁים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּמַעֲשֵׂה אֲבִיהֶם וּמוֹקִירִים אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ.