ה - רלח

סִפְּרָה זוּגָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן מִקִּיבְלִיטְשׁ זַ"ל: פַּעַם הִתְחַתְּנוּ אֵיזֶה זוּג עֲנִיִּים בְּקִיבְלִיטְשׁ, וּלְרֹב עֲנִיּוּתָם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם מַה לְּהָכִין לַחֲתוּנָה. הָלְכוּ לָהֶם צִבּוּר הַקְּרוּאִים תֵּכֶף אַחַר הַחֻפָּה עַד שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שְׁנֵיהֶם לְבַד, וּלְרֹב צַעֲרָם הֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת עַל שֶׁאֵין לָהֶם אַף מִי שֶׁיִּשָּׁאֵר עִמָּהֶם לְ'שֶׁבַע הַבְּרָכוֹת'. בָּאוּ אֵיזֶה אֲנָשִׁים לְרַבִּי אַהֲרֹן לְסַפֵּר לוֹ זֹאת, הִזְדַּעְזַע, וְתֵכֶף קָם בִּזְרִיזוּת וְאָמַר: עַד כְּדֵי כָּךְ? וְהָלַךְ וְאָסַף מָעוֹת עַד שֶׁהֵכִין לָהֶם סְעֻדָּה, וְהֵחֵל לִרְקֹד לִפְנֵיהֶם בְּרִקּוּדִים עַלִּיזִים בְּמֻמְחִיּוּת מְיֻחֶדֶת שֶׁהָיְתָה לוֹ, עַד שֶׁשִּׂמְּחָם מְאֹד. וְכָךְ הִתְאַסְּפוּ כְּבָר צִבּוּר הָגוּן, לְשַׂמְּחָם כָּרָאוּי. כִּי יָדְעוּ בָּעִיר שֶׁכְּשֶׁנִּדְרַשׁ לְשַׂמֵּחַ מָאן דְּהוּא אֵין טוֹב יוֹתֵר מֵרַבִּי אַהֲרֹן. פַּעַם כְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ שֶׁיָּבוֹא לַחֲתוּנַת עֲשִׁירִים לְשַׂמְּחָם, אָמַר בְּנִיחוּתָא: לֹא, לֹא, שָׁם הֲרֵי יֵשׁ בָּשָׂר וְדָגִים וְהֵם כְּבָר יְשַׂמְּחוּ אֶת הַצִּבּוּר וְאֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, אוּלָם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בָּשָׂר וְדָגִים שָׁם אָכֵן אֵלֵךְ.