ה - שח

כְּשֶׁסִּפֵּר פַּעַם הָרַב מֵחַארְקוֹב זַ"ל בְּהִתְפַּעֲלוּת בְּשֶׁבַח אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַחֲסִידִים וְהָרַבָּנִים שֶׁמֵּעִיר אוֹסְטוֹדוֹב, שֶׁפַּעַם בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה שָׁתָה שָׁלֹשׁ כּוֹסוֹת יַיִן שֵׁכָר שֶׁהָיָה בְּחֹזֶק אַלְכּוֹהוֹל 96 וְאַחַר כָּךְ הֵקִיא שְׁתִיָּתוֹ וְהִתְיַשֵּׁב וְאָמַר כַּמָּה שָׁעוֹת תּוֹרָה בַּהֲלָכָה וְאַגָּדָה וַחֲסִידוּת וְכוּ' עַד לְהַפְלִיא, עָנוּ לוֹ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּצַחוּת בַּלָּשׁוֹן הַמּוּבָא בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בַּמַּעֲשֶׂה מִמֶּלֶךְ וְקֵיסָר "יָפֶה מְאֹד הָיָה, רַק אִם הָיוּ מְדַבְּרִים זֹאת בִּלְתִּי פֶּה שָׁתוּי", הַיְנוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת שִׁכְרוּת, עַיֵּן שָׁם, כְּשֶׁבְּכַוָּנָתָם לְהַדְגִּישׁ שֶׁאֵין זֶה לְשֶׁבַח הַתּוֹרָה לוֹמַר תּוֹרָה בְּפֶה שָׁתוּי, וְלֹא כָּךְ מְגַלִּים וְאוֹמְרִים תּוֹרָה.