ה - שכז

רַבִּי לֵוִי יִצְחָק בֶּנְדֶּר זַ"ל הִשְׁתַּדֵּל בִּהְיוֹתוֹ כָּאן בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּהַדְפָּסַת לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת חֵלֶק יוֹרֶה דֵּעָה. בְּעֵת שֶׁטָּרַח בַּדָּבָר וְהָלַךְ לְהַשְׁפִּיעַ עַל כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁיִּתְנַדְּבוּ כָּל אֶחָד בְּהַדְפָּסַת גִּלָיוֹן אֶחָד, פָּנָה גַּם לְאִשָּׁה אַלְמָנָה עֲשִׁירָה שֶׁבַּעְלָהּ הָיָה יְדִידוֹ וּמַכִּירוֹ וְעוֹרֵר אוֹתָהּ שֶׁתִּתְנַדֵּב אַף הִיא לָזֶה, וְלֹא הִסְכִּימָה עִמּוֹ וְנָתְנָה לוֹ אַךְ סַךְ מֻעָט. אַחַר כַּמָּה יָמִים חָזְרָה אֵלָיו וְנָתְנָה לוֹ אֶת כָּל סְכוּם הוֹצָאוֹת הַדְפָּסַת גִּלָּיוֹן אֶחָד, כְּשֶׁמְּסַפֶּרֶת לוֹ שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁבָּא אֵלֶיהָ בַּעְלָהּ בַּחֲלוֹם וְאָמַר לָהּ: "עֲבוּר דָּבָר גָּדוֹל כָּזֶה תְּנִי וּפַזְּרִי מָמוֹנֵךְ מַה שֶּׁיּוֹתֵר".