ה - שלו

כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ הָרַב הֶחָסִיד רַבִּי שְׁלֹמֹה וֶועקְסְלֶער זַ"ל לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ, וּלְרֹב עֲנִיּוּתוֹ לֹא הָיָה לוֹ כְּלָל וּכְלָל לְהוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה, שָׁאֲלָה אוֹתוֹ זוּגָתוֹ: רַבִּי שְׁלֹמֹה, מַה יִהְיֶה וְאֵיךְ נַשִּׂיא אֶת בִּתֵּנוּ בַּעֲנִיּוּת כָּזוֹ. נִחֲמָהּ רַבִּי שְׁלֹמֹה כָּל הַזְּמַן וְאָמַר לָהּ: ה' יַעֲזֹר, עוֹד יִהְיֶה טוֹב. וְאָכֵן עָזַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא, וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ עֵת הִגִּיעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יְהוּדִי אָמִיד מִגֶּרְמַנְיָה, וְהֶחֱלִיט בְּנַפְשׁוֹ לְהַפְרִישׁ סְכוּם הָגוּן לִצְדָקָה לֶעָנִי הָרִאשׁוֹן שֶׁיִּפְגֹּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם. בְּהִכָּנְסוֹ לָעִיר הָעַתִּיקָה פָּגַש בְּר' שְׁלֹמֹה, וְהֵחֵל לְדַבֵּר עִמּוֹ וְהֵבִין שֶׁנִּצְרָךְ גָּדוֹל הוּא, אֲבָל מִשּׁוּם מָה הִסְתַּפֵּק בְּנַפְשׁוֹ אִם עָנִי הָגוּן הוּא (כַּיָּדוּעַ הִקְפִּיד רַבִּי שְׁלֹמֹה זַ"ל לִבְלִי לִנְגֹּעַ בִּזְקָנוֹ כְּלָל וּכְלָל, וּמֵחֲמַת כֵּן נַעֲשָׂה זְקָנוֹ קְשָׁרִים קְשָׁרִים קְלוּעִים, וּמֵחֲמַת כֵּן הָיָה נִרְאֶה מְשֻׁנֶּה קְצָת), עִם סָפֵק זֶה עָלָה לְהִתְיַעֵץ עִם רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זָאנֶנְפֶלְד זַ"ל. נִחֲמוֹ רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים וְאָמַר לוֹ: עֲזָרְךָ ה' וְאָכֵן מָצָאתָ אֶת הֶעָנִי הֶהָגוּן שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. וְנָתַן לוֹ אֶת כָּל הַסְּכוּם, וְהָיָה בָּהּ דַּי כְּדֵי לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ.