ה - שמ

ר' מֹשֶׁה טְשֶׁנְסְטְחוֹבֶער זַ"ל הָיָה מֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים מְעוֹרֵר אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לַחֲצוֹת, וְהִתְנַדֵּב לָזֶה אַף-עַל-פִּי שֶׁסָּבַל מֵחֲמַת כֵּן בִּזְיוֹנוֹת שׁוֹנִים. כְּשֶׁרָאָה אֵי אֵלּוּ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַמַּאֲרִיכִים בִּדְבָרִים אַחַר מַעֲרִיב, הָיָה מֵעִיר לָהֶם בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ: הִתְכּוֹנְנוּ נָא לָרֶבִּי הַצַּדִּיק שֶׁעוֹמֵד לְהַגִּיעַ. וּכְשֶׁתָּמְהוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מִי הוּא הָרַבִּי הַזֶּה, הָיָה עוֹנֶה לָהֶם: "ר' חֲצוֹת", וְעוֹד מְעַט יַגִּיעַ וְיִמְצָא אֶתְכֶם יְשֵׁנִים חָלִילָה. הוּא הָיָה נוֹהֵג בְּעֵת אָסְפוֹ מָעוֹת לִצְדָקָה לְהַקְפִּיד לִבְלִי לְהַבִּיט בִּסְכוּם נְתִינָתוֹ שֶׁל הַלָּה אִם רַב אוֹ מְעַט, כִּי לֹא רָצָה לְהִכָּשֵׁל בְּשׁוּם חֲנֻפָּה וְחֵן שֶׁל שֶׁקֶר וְהִתְרַפְּסוּת לַזּוּלָת, וְכֵן לֹא הָיָה שָׁם לֵב אִם נוֹתְנִים לוֹ אִם לָאו וְהָיָה אֶצְלוֹ הַכֹּל שָׁוֶה.