ה - תיד

דִּיְּקוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בַּפָּסוּק (תְּהִלִּים קכח, ב) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ, וְהַיְנוּ שֶׁאִם הָאָדָם עוֹבֵד לְפַרְנָסָתוֹ רַק בִּיגִיעַ כַּפָּיו וְאֵינוֹ מַשְׁקִיעַ בִּרְדִיפַת פַּרְנָסָתוֹ גַּם אֶת מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְצוֹנוֹתָיו אֶלָּא עוֹבֵד רַק בְּכַפָּיו לְפַרְנָסָתוֹ, אֲזַי נֶאֱמַר עָלָיו 'אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ'. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁשָּׁקוּעַ בְּתַאֲוַת הַמָּמוֹן וּמַשְׁקִיעַ בָּהּ אֶת כָּל דַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְצוֹנוֹתָיו הֲרֵי זֶה מִקִּלְלַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ (בְּרֵאשִׁית ג, יט): "בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם".