ה - תמח

אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מָשָׁל לְעִנְיַן מִדַּת הָאֱמֶת הַנִּצְרָךְ לְכָל אָדָם, שֶׁכְּמוֹ שֶׁכָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶפְשָׁר לְזַיֵּף אֶת הַזָּהָב וּלְצַפּוֹת דָּבָר בְּזָהָב רַק מִלְּמַעְלָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּתוֹכוֹ עָשׂוּי הַדָּבָר כִּבְרִיָּתוֹ מֵעֵץ וְעוֹפֶרֶת וְכַדּוֹמֶה, כֵּן הַדָּבָר לְעִנְיַן עֲבוֹדַת ה', שֶׁיָּכוֹל אֶחָד לְהַגִּיעַ לָעוֹלָם הַבָּא עִם שַׂקִּים מְלֵאִים בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וּכְשֶׁפּוֹתְחִים וּבוֹדְקִים אֶת סְחוֹרוֹתָיו יִצְעֲקוּ עָלָיו וְיֹאמְרוּ: הֲרֵי אֵינָם מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר, "דּוּרְךְ אוּן דּוּרְךְ", וְהַכֹּל רַק צִפּוּי וְתוּ לֹא, וְאֵין זֶה סְחוֹרָה הָעוֹבֶרֶת לַסּוֹחֵר, עָדִיף הָיָה אִלּוּ הֵבֵאתָ אַף מְעַט, אֲבָל סְחוֹרָה טוֹבָה כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת. אֲשֶׁר עַל כֵּן צָרִיךְ לִכְסֹף לְמִדַּת הָאֱמֶת לְלֹא גְּבוּל וּלְלֹא פְּשָׁרוֹת וְלַעֲשׂוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה עִם אֱמֶת וּבַעֲנָוָה וּבְשִׁפְלוּת וּבִזְרִיזוּת וּבְשִׂמְחָה כִּדְבָעֵי לְלֹא פְּנִיּוֹת אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת.