ה - תע

מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ פַּעַם מֶלֶךְ גָּדוֹל אֶחָד לָצוּד חַיּוֹת בַּיַּעַר. בְּאֶמְצַע מְרוּצַת הַצַּיִד פָּגַשׁ זָקֵן אֶחָד הַיּוֹשֵׁב דָּבוּק בְּשַׂרְעַפָּיו וּמַבִּיט הַשָׁמַיְמָה וְדָבוּק כָּל כָּךְ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ מַבְחִין כְּלָל וּכְלָל בְּהַנַּעֲשֶׂה סְבִיבוֹ עַד שֶׁלֹּא הִבְחִין בַּמֶּלֶךְ וּבְפָמַלְיָתוֹ הַסְּמוּכִים אֵלָיו, וְנִפְלָא הַדָּבָר כָּל כָּךְ בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁהִתְקָרֵב הוּא עַצְמוֹ אֶל הַזָּקֵן וְאָמַר לוֹ: נִפְלֵאתָ כָּל כָּךְ בְּעֵינַי וּמוֹקִירְךָ אֲנִי כָּל כָּךְ עַד שֶׁכָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִי אֶעֱשֶׂה. עָנָה לוֹ הַזָּקֵן: הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ הִיא 'הַנִּיחֵנִי נָא לְנַפְשִׁי וְאַל תִּקַּח אֶת זְמַנִּי' שֶׁהוּא הַדָּבָר הַנַּעֲלֶה וְהֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לִי עֲלֵי אֲדָמוֹת. וְנִתְעַלָּה חֲשִׁיבוּתוֹ יוֹתֵר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ אוּלָם כְּהַבְטָחָתוֹ הָיָה חַיָּב לְעָזְבוֹ.