ה - נד

רַבֵּנוּ רָאָה אֶת הַצַּדִּיק רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ מֵאַלִיק זַ"ל בַּחֲזָרָתוֹ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְכֵן בִּשְׁנַת תקס"ח בִּהְיוֹת רַבֵּנוּ בְּלֶעמְבֶּערְג, וְאָז כְּשֶׁרָאָה שׁוּב אֶת רַבֵּנוּ נַעֲנָה וְאָמַר: עוֹד כְּבָר אָז לֹא הָיָה לָנוּ שׁוּם הַרְגָּשָׁה בּוֹ, כָּעֵת אֵינֶנּוּ מְבִינִים בּוֹ לֹא כְלוּם, כְּפִי הַנִּרְאֶה עוֹד נִצְטָרֵךְ כֻּלָּנוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ. עַל אַף שֶׁלֹּא הֶאֱרִיךְ עִמּוֹ רַבֵּנוּ בְּדִבּוּר כְּלָל. "נָאךְ יֶענֶע מָאל הָאבְּן מִיר נִישְׁט גִּיהַאט אִין אִיהם קֵיין גִּיפִיל הַיינְט וֵוייסְן מִיר שׁוֹין גָּאר נִישְׁט. וִוי סִי זֶעט אוֹיס וֶועלְן מִיר זִיךְ אַלֶע דַארְפְן שֶׁעמֶען פוּן אִיהם".