ה - סו

בְּעֵת שֶׁהִתְאַסְּפוּ הַצַּדִּיקִים אֵצֶל הָרַב מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב וְרָצוּ לְהַחֲרִים אֶת הַחוֹלֵק, כַּמְסֻפָּר בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן קכב נִתְבַּלְבֵּל הַדָּבָר עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנַס הַחוֹלֵק לַמִּטְבָּח וְשִׂחֵק שָׁם עִם אֵשׁ בִּפְנֵי אֵם הָרַב, וְנִפְחֲדָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁחָשְׁשָׁה שֶׁעוֹד מְעַט יִשָּׂרֵף כָּל הָעִיר בְּהַקְפָּדָתוֹ, וְנִכְנְסָה לָאֲסֵפָה וְקִלְקְלָה אֶת הָאֲסֵפָה בְּאָמְרָה לִבְנָהּ: אֵינִי מַסְכִּימָה שֶׁיְּעָשֶׂה זֹאת בְּבֵיתֵנוּ. אַחַר כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ: יְכוֹלִים אַתֶּם לוֹמַר לְהַבַּרְדִּיטְשׁוֹבֶער שֶׁכְּבָר לֹא יוּכַל לוֹמַר לִפְנֵי הַתְּקִיעוֹת אֶת שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים שֶׁהוּא רוֹאֶה. (שֶׁכָּךְ הָיָה נוֹהֵג בְּכָל הַשָּׁנִים), וַהֲרֵי הוּא צַדִּיק יְרֵא ה', "עֶרְלִיכֶער" וְאִם הוּא לֹא יִרְאֶה הוּא לֹא יֹאמַר שֶׁהוּא רוֹאֶה.