ו - רטז

עַל הַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ בְּעִנְיַן הַיִּרְאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת רֵיחַ (ליקו"מ תו' ב וח"ב סי' א' ועוד), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא) וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'. אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּטַעַם הַדָּבָר שֶׁנִּמְשָׁל הַיִּרְאָה לְרֵיחַ, כִּי כְּמוֹ שֶׁהָרֵיחַ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה וְנִכָּר וְהוּא כְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, אַף עַל פִּי כֵן כֹּחַ הָרֵיחַ תַּקִּיף כָּל כָּךְ עַד שֶׁהוּא מַקִּיף וּמְחַיֶּה אֶת כָּל דָּבָר וְדָבָר מֵעֵבֶר לְעֵבֶר בֵּין לְטוֹב וּבֵין לְרַע. כְּמוֹ כֵן כָּל אֶחָד כְּפִי יִרְאָתוֹ כֵּן רֵיחוֹ, אִם לְטוֹב אִם לְרַע וְנִכָּר כֻּלּוֹ בְּרֵיחוֹ. וְכַמּוּבָא בְּתוֹרָה ב' מַאֲמַר חֲזַ"ל (סוטה מט.) מַה שֶּׁאָמַר הַתַּלְמִיד רֵיחָא דְּחִינוּנִיתָא אֲנִי מֵרִיחַ. אָמַר לֵהּ רַבּוֹ בְּנִי, טָהֳרָה יֵשׁ בְּךָ (עיין שם). וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַזַ"ל (הובא בקב הישר פ"ז) מַה שֶּׁאָמַר אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְחָסִיד אֶחָד בְּעֵת שֶׁעָבַר דַּרְכָּם אָדָם גַּאַוְתָן, שֶׁהוּא מַסְרִיחַ וְרֵיחוֹ נוֹדֵף יוֹתֵר מֵהַנְּבֵלָה, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי יִרְאַת ה' שֶׁבּוֹ כֵּן מַכִּיר בְּהַשֵּׁנִי, אִם יֵשׁ בּוֹ יִרְאַת ה' אִם לָאו.