ו - רכ

פֵּרֵשׁ פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּדֶרֶךְ צַחוּת מַאֲמָרָם זַ"ל שֶׁאָמְרוּ אַגְרָא דְּבֵי הִלּוּלָא מִלֵּי (ברכות ו:). וְהַיְנוּ שְׂכַר הַשִּׂמְחָה הוּא בָּזֶה שֶׁפּוֹגֵשׁ שָׁם אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ וּמְדַבֵּר עִמּוֹ שִׂיחוֹת חֲבֵרִים בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי 'כַּמָּה עוֹלָמוֹת אִתְהַפִּיכוּ', עַד שֶׁהִפְגִּישׁוּ אוֹתוֹ עִם חֲבֵרוֹ וְהַכֹּל כְּדֵי שֶׁיְּדַבֵּר וִישׂוֹחַח עִמּוֹ בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה' וְעַל כֵּן 'אַגְרָא דְּבֵי הִלּוּלָא, מִלֵּי'. כִּי בְּבֵית הַשִּׂמְחָה שָׁם בְּיוֹתֵר נִפְגָּשִׁים הָרֵעִים וְהָאֲהוּבִים וִיכוֹלִים בְּקַלּוּת יוֹתֵר לְשׂוֹחֵחַ בֵּינָם לְבֵינָם בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה.