ו - רכג

אָמְרוּ בְּצַחוּת שֶׁשְּׁאֵלַת "קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה" שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אֶת הָאָדָם לֶעָתִיד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (שבת לא.), זֶה נֶאֱמַר לַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים הָעוֹסְקִים בְּמַשָּׂא וּמַתָּן הַטְּרוּדִים לְמִחְיָתָם, אֲבָל אֵלּוּ שֶׁזָּכוּ וְיָכְלוּ לָשֶׁבֶת עַל הַתּוֹרָה אוֹתָם יִשְׁאֲלוּ בִּשְׁאֵלָה הֲפוּכָה וְהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁאֲלוּם אִם הָיָה יוֹשְׁבִים וְהוֹגִים בַּתּוֹרָה בְּהַתְמָדָה רַבָּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁהָיוּ צְרִיכִים וּמֻכְרָחִים לִקְבֹּעַ וְלִגְזֹל עִתִּים מִזְּמַן הַלִּמּוּד לְצָרְכֵיהֶם הַהֶכְרֵחִיִּים כַּאֲכִילָה וְשֵׁנָה, לְרֹב הַתְמָדָתָם הַגְּדוֹלָה.