ו - רל

הָיָה אוֹמֵר רל"י זַ"ל בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (סוטה ה): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בְּמָדוֹר אֶחָד. שֶׁמִּזֶּה רוֹאִים שֶׁלּוּלֵא פְּגָם קָשֶׁה וְכָבֵד זֶה הֲרֵי אַף שֶׁנַּעֲשֶׂה עִם הָאָדָם מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עֲדַיִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, וְעַל כֵּן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן (סימן תקסב) שֶׁעִקַּר הַנְּפִילָה הִיא הַגֵּאוּת, בִּפְרָט כְּשֶׁמִּתְאַוֶּה לְכָבוֹד וְהִתְנַשְּׂאוּת וְרוֹדֵף אַחֲרֶיהָ שֶׁאָז בְּוַדַּאי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא רַק הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת שֶׁיַּכְנִיעַ עַצְמוֹ מִכָּאן וּלְהַבָּא, שֶׁאָז ה' עִמּוֹ וְיָכוֹל לָצֵאת מֵעֹמֶק זֻהֲמָתוֹ מֵחֲמַת שֶׁה' עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ עַל אַף דַּרְגָּתוֹ הַנְּמוּכָה וְהַקְּטַנָּה.