ו - רלא

הָיָה אוֹמֵר רל"י זַ"ל בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ רַזַ"ל (סנהדרין צט. קז.) "הַמְבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא", אַף שֶׁזֶּהוּ בְּוַדַּאי הָאֱמֶת כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאִבֵּד אָדָם זֶה עוֹלָמוֹ. וְאִם כֵּן לִכְאוֹרָה הָיָה אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁב שֶׁטּוֹב שֶׁהַמִּתְבַּיֵּשׁ יַחֲזִיר לְהַמְבַיֵּשׁ מָנָה אַחַת אַפַּיִם וּלְרָדְפוֹ, כְּדֵי לְהַצִּילוֹ מֵרֶדֶת שַׁחַת שֶׁלֹּא יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ חַס וְשָׁלוֹם בָּזֶה שֶׁבִּיְּישׁוֹ. אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ הָאָדָם הַמִּתְבַּיֵּשׁ לַחֲרִישׁ וְלִשְׁתֹּק עַל אַף שֶׁזֶּה הַמְבַיְּשׁוֹ אִבֵּד עוֹלָמוֹ, וּבִשְׁתִיקָתוֹ זוֹ שֶׁשּׁוֹתֵק זוֹכֶה הוּא לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בִּבְחִינַת עוֹלָם הַבָּא כַּמְבֹאָר בְּתוֹרָה ו'. שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁאִבְּדוֹ וְאֵינוֹ אַחְרָאִי לָעוֹלָם הַבָּא בְּאֹפֶן כָּזֶה.