ו - רלט

הָיוּ אוֹמְרִים בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ רַזַ"ל (שהש"ר פרשה ה) אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַתֶּם פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט וַאֲנִי אֶפְתַּח לָכֶם פֶּתַח שֶׁעֲגָלוֹת וּקְרוֹנוֹת עוֹבְרִים בּוֹ, שֶׁזֶּה סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ גַּם עַל לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא יִרְאֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֵיךְ שֶׁמִּכָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה טוֹבָה שֶׁעָשָׂה וּמִכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה אַף שֶׁהָיָה נִדְמֶה לוֹ לִכְאוֹרָה שֶׁהָיָה רַק כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט יִרְאֶה אֵיךְ שֶׁנִּפְתְּחוּ לוֹ שְׁעָרִים גְּדוֹלִים וּרְחָבִים לְהִכָּנֵס דַּרְכָּם לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וּמֵעוֹלָם לְעוֹלָם. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהִתְחַזֵּק וְלַחֲטֹף טוֹב וְלִפְתֹּחַ אַף פְּתָחִים קְטַנִּים, וְאִם לֹא יִזְכֶּה לִרְאוֹת כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶת הַפְּתָחִים הַגְּדוֹלִים שֶׁפָּתַח לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי זֶה, יִזְכֶּה לִרְאוֹתָם בָּעוֹלָם הַבָּא בְּוַדַּאי.