ו - רמא

הָיָה אוֹמֵר רל"י זַ"ל לְפִי מַה שֶּׁתִּקְּנוּ לָנוּ חֲזַ"ל חוֹבַת בִּרְכַּת הַתּוֹרָה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם עַל אַף שֶׁאָנוּ כְּבָר מַכִּירִים אֶת הַתּוֹרָה וְלָמַדְנוּ אוֹתָהּ אֶתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם, וּכְמוֹ כֵן קָבְעוּ לָנוּ גַּם סֵדֶר בַּקְּרִיאָה מִדֵּי שָׁבוּעַ בְּשָׁבוּעַ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, זֶה כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים, כָּל זֶה בָּא לְלַמְּדֵנוּ, לְחַזְּקֵנוּ וּלְעוֹדְדֵנוּ בְּמִדַּת הַהִתְחַדְּשׁוּת שֶׁנִּצְרֶכֶת וּמֻכְרַחַת לַתּוֹרָה. בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ "בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים", וְעַל כֵּן מִדֵּי יוֹם מְחֻיָּבִים אָנוּ בְּבִרְכַּת הַתּוֹרָה כְּדֵי לְהַתְחִיל בָּהּ מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לֹא שְׁמַעְנוּהָ מֵעוֹלָם וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו, ובע"ז, ג.) "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ וְכוּ' 'אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם', הַיּוֹם מַמָּשׁ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד.) "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם 'הַיּוֹם'".