ו - רסו

לָעִנְיָן הַמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן כט בְּעִנְיַן "שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים", אָמְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: עִקַּר שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים לְעֻבְדָּא וּלְמַעֲשֶׂה הַנּוֹגֵעַ לָנוּ הַמִּסְתּוֹפְפִים בְּצִלּוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הוּא בָּזֶה שֶׁנַּרְבֶּה בְּדִבּוּרִים בְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, עַד שֶׁתּוֹרוֹתָיו וְעֵצוֹתָיו וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו וְגִלָּה בִּזְמַנּוֹ שַׁיָּכִים לָנוּ בְּדוֹרֵנוּ אָנוּ. וְזֶהוּ עִקַּר שִׁבְחוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ לְגַבֵּי שְׁאָר הַצַּדִּיקִים, שֶׁזָּכָה שֶׁעִנְיָנוֹ וְדַרְכּוֹ יִמָּשֵׁךְ לְדוֹרוֹת עוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר כֵּן בְּפֵרוּשׁ שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה כָּזוֹ שֶׁיִּמָּשֵׁךְ לְדוֹרוֹת וְלֹא יִפָּסֵק לָנֶצַח, וְאָכֵן זָכָה לָזֶה, וְאַשְׁרֵנוּ אָנוּ הַמְקֹרָבִים אֵלָיו הַחֲפֵצִים לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו. וְשֶׁבַח זֶה הוּא שֶׁבַח הַנּוֹגֵעַ לְמַעֲשֶׂה, וְנָכוֹן לְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיךְ בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְרוֹמֵם הַדַּעַת, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר. (נכפל לעיל בח"ד, סעיף ל"ה).