ו - רפט

פֵּרְשׁוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עַל הַמּוּבָא (ליקו"מ ח"ב סימן מו) "וְעַל כָּל פָּנִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלוֹ שֶׁזֶּה יְשׁוּעָתוֹ". וְהַיְנוּ שֶׁעֶצֶם הַתְּפִלָּה, שֶׁמִּתְפַּלֵּל הָאָדָם הִיא הִיא הַיְשׁוּעָה וְהַזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁזָּכָה לָהּ כָּאן עֲלֵי אֲדָמוֹת, וּבְזֶה הָעוֹלָם שֶׁבּוֹ "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן" (תהלים יב) וּמַסְתִּירִים אֱלֹקוּתוֹ כְּשֶׁזּוֹכֶה זֶה הָאָדָם רַק לָזֹאת בִּלְבַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ הוּא הוּא יְשׁוּעָתוֹ הָאֲמִתִּית, וְאִם גַּם תִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ וְיַעֲנֶה ה' לְמִשְׁאֲלוֹתָיו מַה טּוֹב וְאִם לָאו לָאו, כִּי כְּבָר בְּעֶצֶם עִסְקוֹ בַּתְּפִלָּה זוֹכֶה כָּל הָעֵת לִישׁוּעָה כִּי עִקַּר הַחִיּוּת מְקַבְּלִין מֵהַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי". הַיְנוּ שֶׁהַתְּפִלָּה בְּעַצְמָהּ הִיא חִיּוּתוֹ. (ע"ע לעיל בח"ד, סעיף שצ"ב; ובח"ה, סעיף ש"ס)