ו - דש

בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בְּמַעֲשֵׂה 'בֶּן מֶלֶךְ וּבֶן שִׁפְחָה שֶׁנֶּחְלְפוּ' (סיפו"מ מעשה יא) וְכוּ' מֵעִנְיַן שְׂחוֹק הַיּוֹם שֶׁשּׂוֹחֵק מִן הַלַּיְלָה "דָּאס לַאכְט דֶּער טָאג אוֹיס דֶּער נַאכְט". אָמְרוּ בָּזֶה אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁכֵּן הַדָּבָר נוֹהֵג גַּם בְּעֵת הַצָּרָה וְהַחֹשֶׁךְ, שֶׁאָז חוֹשֵׁב הָאָדָם שֶׁכָּךְ יְבַלֶּה יָמָיו וְאֵין רוֹאֶה וּמוֹצֵא שׁוּם מִפְלָט מִצָּרָתוֹ וְכִמְעַט שֶׁמִּתְיָאֵשׁ לְגַמְרֵי וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁעוֹזְרוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבָא לִישׁוּעָתוֹ שׂוֹחֵק מִכָּל מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁהָיוּ לוֹ וְרוֹאֶה אֵיךְ שֶׁהַכֹּל הִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה, וְאָז כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם שֶׁהִיא בְּחִינַת הַיְשׁוּעָה שׂוֹחֵק אָז מִן הַלַּיְלָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַחֹשֶׁךְ וְהַצָּרָה. וְצָרִיךְ תָּמִיד הָאָדָם לְקַוּוֹת שֶׁעוֹד בְּוַדַּאי יַגִּיעַ יוֹם שֶׁבּוֹ יִשְׂחַק הַיּוֹם מִן הַלַּיְלָה.