ו - שיא

הִבְהִירוּ בָּזֶה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן (סימן קכד), שֶׁאֵין מִי שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנּוּ מוּסָר, וְכָל דִּבּוּר שֶׁאוֹמֵר הוּא טָבוּל בִּדְמָעוֹת, שֶׁכָּל שֶׁכֵּן הַחֲבֵרִים הַמְקֹרָבִים לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ צְרִיכִין אַף הֵם לְהִזָּהֵר מִלְּהוֹכִיחַ וּלְיַסֵּר אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בְּדִבְרֵי מוּסָר וְתוֹכָחָה, וְכָל דִּבּוּרָם יִהְיוּ רַק בְּנַחַת וְאַהֲבָה וְיִרְצֶה כָּל אֶחָד לְקַבֵּל וְלִשְׁמֹעַ מֵחֲבֵרוֹ וְלֹא לְיַסְּרוֹ, בִּבְחִינַת 'וּמְקַבְּלִי"ן דֵּין מִן דֵּין', כִּי כְּשֶׁעוֹמֵד וּמְיַסֵּר אֶת חֲבֵרוֹ, וּכְמוֹ כֵּן חֲבֵרוֹ יְיַסֵּר אוֹתוֹ לֹא יִתְקַיֵּם לְנָכוֹן עִנְיָן הַגָּדוֹל שֶׁל 'וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין' הַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן ל"ד, עַיֵּן שָׁם. וּכְדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם חֲפֵצִים לִשְׁמֹעַ מִגְרְעוֹתֵיהֶם בְּדֶרֶךְ תּוֹכָחָה וּמוּסָר, וְעַל כֵּן יִהְיוּ כָּל דִּבּוּרֵיהֶם מִתּוֹךְ לִמּוּד זְכוּת וְאַהֲבָה בִּבְחִינַת הַכָּתוּב "תּוֹכַחַת-חַיִּים", הַיְנוּ תּוֹכָחָה הַנּוֹתֶנֶת וּמְפִיחָה חַיִּים וְלֹא לְהֵפֶךְ חָלִילָה.