ו - שלו

כַּיָּדוּעַ הָיָה דַּעַת רַבֵּנוּ לִבְלִי לְהַכּוֹת וּלְהַרְבִּיץ לַבָּנִים הַקְּטַנִּים (וכמובא לעיל חלק ב סימן צא), וְאָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אַף שֶׁכָּתוּב (משלי יג) "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְּנוֹ", אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁצָּרִיךְ דַּוְקָא לְהַרְבִּיץ מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁיַּטִּיל מָרוּת וּמוֹרָא עָלָיו כְּאִלּוּ הַשּׁוֹט תּוֹלֶה וְעוֹמֵד מוּכָן לְהַכּוֹתוֹ שֶׁיֵּדַע הַתִּינוֹק שֶׁהַשּׁוֹט תּוֹלֶה וְעוֹמֵד מוּכָן לְהַכָּאָה "דֶער קַאנְטְשִׁיג הֵיינגְט". אֲבָל לֹא שֶׁיַּכֵּהוּ מַמָּשׁ.