ו - שמט

הָיוּ מַמְשִׁילִים וְאוֹמְרִים לְעִנְיַן הַכָּבוֹד שֶׁמְּכַבְּדִים הָעוֹלָם אֶת אֶחָד וְהוּא לְמִעוּט שִׂכְלוֹ טוֹעֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאָכֵן מַגִּיעַ לוֹ הַכָּבוֹד: דּוֹמֶה הַדָּבָר לְסוֹחֵר שֶׁנִּכְנָסִים אֵלָיו לַחֲנוּתוֹ סוֹחֲרִים וְקוֹנִים רַבִּים וּלְרֹב הִתְרַגְּשׁוּתוֹ וְצָהֳלָתוֹ מֵהֶמְיַת הַקּוֹנִים הָרַבִּים שׁוֹכֵחַ לְהַשְׁגִּיחַ וּלְנַהֵל הֵיטֵב אֶת מְכִירַת הַסְּחוֹרָה וְאֵינוֹ שָׂם לִבּוֹ לְהַשְׁגִּיחַ נָכוֹן עַל הָאֲנָשִׁים הַמְזַנְּבִים בִּסְחוֹרָתוֹ. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת לְנַהֵל הֵיטֵב אֶת סְחוֹרוֹתָיו שֶׁהֵם הַמִּצְוֹת וְהַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ וּלְמַלְּאוֹת אֶת חֲנוּתוֹ בִּסְחוֹרָה הֲגוּנָה וּלְהַשְׁגִּיחַ לְבַל יֶחֱסַר לוֹ כְּלוּם מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מִכָּל הַסּוֹבֵב אוֹתוֹ, וְהַמְשַׁבְּחִים סְחוֹרָתוֹ וְכַדּוֹמֶה, כִּי אִם לָאו כְּשֶׁיָּבוֹא עֵת חֶשְׁבּוֹן יִרְאֶה שֶׁלֹּא דַּי שֶׁלֹּא הִרְוִיחַ אֶלָּא עוֹד הִפְסִיד הַרְבֵּה וְנִשְׁאַר בְּחוֹבוֹת גְּדוֹלִים.