ו - שנא

הָיוּ אוֹמְרִים לְעִנְיַן עֲבוֹדַת קִימַת חֲצוֹת, שֶׁכְּמוֹ סוֹחֵר טוֹב אֵינוֹ מְוַתֵּר עַל זְמַן פְּתִיחַת בֵּית מִסְחָרוֹ בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה, בִּפְרָט בִּשְׁעַת הַלַּחַץ בְּעֵת שֶׁהַקּוֹנִים אָצִים וְרָצִים וּבָאִים, כְּמוֹ כֵן בְּעִנְיַן הַקִּימָה בַּחֲצוֹת לַיְלָה שֶׁאָז הוּא עֵת הַמִּסְחָר הַגָּדוֹל וְאָז הַפִּדְיוֹן מֵהַמִּסְחָר גָּדוֹל וְרַב, וְהַתַּשְׁלוּם הוּא בִּמְזֻמָּן, וְאֵיךְ יַשְׁאִיר אֶת חֲנוּתוֹ סָגוּר וְיִשָּׁאֵר רָדוּם עַל מִטָּתוֹ. וְזֶה עִנְיַן מַה שֶּׁהִמְשִׁיל הַכָּתוּב אֶת עֲבוֹדַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל "הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ, וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ" וְאָז נֶאֱמַר עַל הַקָּם וְהַמִּתְעוֹרֵר "טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָה לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ". (משלי לא) כִּי אָז הוּא עֵת הַמִּסְחָר הַגָּדוֹל שֶׁאָז בָּאִים כָּל מַלְאֲכֵי מַעְלָה לִסְחֹר עִמּוֹ בַּמִּסְחָר הַקָּדוֹשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (בראשית צב. ויקרא כב.) עַל הַכָּתוּב "חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי", עַיֵּן שָׁם.