ו - שנו

אָמְרוּ: דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הוּא לָבוֹא אֶל הָאָדָם וְלַהֲסִיתוֹ לַעֲבֵרָה בְּדֶרֶךְ זוֹ, שֶׁבִּתְחִלָּה מֵקֵל לְפָנָיו אֶת הָעֲבֵרָה וּמַקְטִין חֻמְרָתָהּ וְכוּ', וְאַחַר שֶׁכְּבָר הִכְשִׁילוֹ 'מַגְדִּיל' אֶת הָעֲבֵרָה עַד אֵין קֵץ עַד שֶׁמֵּבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי יֵאוּשׁ, בְּעוֹד שֶׁהוּא עַצְמוֹ הֵקֵל לְפָנָיו מְעַט קֹדֶם אֶת אוֹתוֹ הָעֲבֵרָה וְאוֹתוֹ הַחֵטְא. וְלָאֱמֶת צְרִיכִים אָנוּ לַהֲפֹךְ הַדְּבָרִים שֶׁקֹּדֶם הַחֵטְא יַחְמִיר וְיַגְדִּיל הֶעָוֹן עַד מְאֹד כְּפִי הָאֱמֶת, שֶׁאָדָם שָׁפָל כְּמוֹתוֹ לֹא יִשְׁמַע לְקוֹל מֶלֶךְ גָּדוֹל רָם וְנִשָּׂא אֲדוֹן הָעוֹלָם, וְיִגְרֹם חָלִילָה לַחֲרוֹן אַפּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר שֶׁכְּבָר נָפַל בְּמַה שֶּׁנָּפַל יֵדַע שׁוּב גֹּדֶל חֶטְאוֹ, וְגַם גֹּדֶל הֶעָוֹן אִם יַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ הַנְּלוֹזָה חָלִילָה, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִשְׁכַּח אֶת אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵלָיו שֶׁאֵין מִתְיָאֵשׁ חָלִילָה מִמֶּנּוּ וַעֲדַיִן עֲדַיִן מְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתוֹ כִּי לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח אֵיזֶה נִדָּח שֶׁיִּהְיֶה וַעֲדַיִן חָבִיב הוּא אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כְּבֵן אֵצֶל הָאָב.