ו - שעא

שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ח רַבִּי יְחִיאֵל מִיכְל דּוֹרְפְמַן שְׁלִיטָ"א בְּטַעַם הַדָּבָר שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (הוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּתוֹרָה יב) "תַּלְמִיד חָכָם שֶׁלּוֹמֵד לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר, 'נְבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ'. כִּי נְבֵלָה אַף שֶׁמַּסְרַחַת עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹמָהּ וְאֵינָהּ מְפַשֶּׁטֶת וּמְפַזֶּרֶת סִרְחוֹנָהּ, אוּלָם הַתַּלְמִיד חָכָם הַזֶּה הַמִּתְיַהֵר וְהַמְקַנְטֵר מֵפִיץ לְהַלָּן הָלְאָה וְהָלְאָה סִרְחוֹנוֹ.

וּבְאֹפֶן אַחֵר שָׁמַעְתִּי עוֹד שֶׁהַנְּבֵלָה הַמֻּנַּחַת גְּלוּיָה מוֹדִיעָה וּמַכְרֶזֶת מֵעַצְמָהּ עַל נִבְלוּתָהּ בִּפְנֵי כֹּל, וּמִמֵּילָא מִתְרַחֲקִים מִמֶּנָּה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַתַּלְמִיד חָכָם מְכַסֶּה נִבְלוּתוֹ בְּאִיצְטָלָא דְּרַבָּנָן וּמַטְעֶה וּמְרַמֶּה אֶת הַבְּרִיּוֹת וְעַל כֵּן נְבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ.

אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת

ר' לֵוִי יִצְחָק זַ"ל