ו - שעה

הָיָה אוֹמֵר לְעִנְיָן זֶה הַיָּדוּעַ שֶׁמַּעֲלַת הַתְּשׁוּבָה בִּשְׁלֵמוּת הוּא דַּוְקָא בִּתְשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל (וכמובא בליקו"מ תו' יא. ותו' כז) וְאִם כֵּן אֵיךְ יָכוֹל זָקֵן לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שֶׁעָבְרוּ כְּבָר יָמָיו בַּחֹשֶׁךְ וְנִזְקַן בַּחֲטָאָיו וְעוֹד גַּם אָזְלוּ כֹּחוֹתָיו כְּבָר, וְאָמַר שֶׁלָּזֶה עַצְמוֹ נָבִין גֹּדֶל כֹּחוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ שֶׁאָמַר מַה מּוֹעִיל הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם אֶלָּא אֲנִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִילְכֶם (חיי"מ סימן דש) וְהַיְנוּ שֶׁבְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כְּשֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו בֶּאֱמֶת וּמִתְחַדֵּשׁ בְּעֵצוֹתָיו בְּכָל כֹּחוֹ כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל, יִזְכֶּה אַף הוּא בְּמַדְרֵגָתוֹ וּבְמַצָּבוֹ שֶׁנִּמְצָא בָּהּ לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ לִזְכּוֹת, וּבְכֹחַ הַצַּדִּיק יְתַקֵּן אַף יְמֵי עֲלוּמָיו הָאֲבוּדִים וְיִזְכֶּה לִתְשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל בְּכָל עֵת, וְזֶה נִכְלָל בְּמַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁנִּזְכָּרִים מִמֶּנּוּ נַעֲשֶׂה הָאָדָם כְּתִינוֹק שֶׁנּוֹלָד. וְעַל כֵּן יָכוֹל לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּכָל עִנְיָן וְעִנְיָן שֶׁנִּתְקָל בָּהּ. וּמִכָּאן גַּם יוּבַן תֹּקֶף הַהֶכְרֵחַ לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק שֶׁיּוּכַל לְזַכּוֹתוֹ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מַמָּשׁ, אַף לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל וּלְמַעְלָה מֵהַיְכֹלֶת שֶׁבְּכֹחוֹת הַגּוּף.