ו - תב

לְעִנְיָן זֶה שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְזָרֵז עַצְמוֹ לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ וְגוּפוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, הָיָה אוֹמֵר, כִּי לְמַעֲשֶׂה כְּבָר זָכִינוּ וְרָאִינוּ אֵיךְ שֶׁזָּכוּ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְהַגִּיעַ וּלְהַשִּׂיג דְּרָגוֹת גְּבוֹהוֹת וְנַעֲלוֹת, כָּל צַדִּיק כְּפִי דַּרְגָּתוֹ עִם אוֹתוֹ גּוּף, וְאוֹתָן אֵבָרִים כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא לָנוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וְכָל סוֹד זְכוּתָם וּמַעֲלָתָם הָיָה רַק בָּזֶה שֶׁיָּדְעוּ אֵיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ נְכוֹנָה עִם אוֹתָם הָאֵבָרִים, וְאוֹתָם הַכִּשְׁרוֹנוֹת, כָּל אֶחָד לְפִי דַּרְגָּתוֹ, כִּי כְּשֶׁיּוֹדְעִים אֵיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּגּוּף וְהַחֹמֶר הַזֶּה לְנָכוֹן, הוּא כְּלִי קִבּוּל לְאֵין סוֹף מַמָּשׁ, וְאֵין אָנוּ צְרִיכִים אֶלָּא לְהִזְדָּרֵז בַּדָּבָר וּלְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר לִבְלִי לִפְגֹּם בַּגּוּף וּלְקַדְּשׁוֹ כָּרָאוּי.