ו - תא

כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לָעִנְיָן הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁאָמַר כַּמָּה תּוֹרוֹת לִרְפוּאָתוֹ וְכוּ' וַהֲרֵי אָסוּר לֵהָנוֹת וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, עָנָה לוֹ עִנְיָן זֶה נֶאֱמַר בְּעִקָּר לְעִנְיַן שִׁמּוּשׁ בַּשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּתּוֹרָה לִרְצוֹנוֹתָיו, אֲבָל כַּוָּנַת רַבֵּנוּ זַ"ל הָיְתָה שֶׁבִּזְכוּת הַתּוֹרָה הַנֶּאֱמֶרֶת יִמָּשֵׁךְ לוֹ רְפוּאָה וְכֵן לְזוּלָתוֹ, וּכְעֵין הַמְבֹאָר בַּסִּפּוּר הַשַּׁיָּךְ לְתוֹרָה ד' חֵלֶק ב' מֵאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מֵעִיר לַאדִיזִין (כמובא בספר חיי מוהר"ן סימן ש"צ, סימן ובספר פרפראות לחכמה על המאמר, עין שם בסעיף ט).