ו - מג

כַּיָּדוּעַ נִזְהָר הָיָה מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל עַל פִּי רֹב לִבְלִי לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אוּלָם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן הָיוּ הוֹלְכִים לַצִּיּוּן אַף בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ. בְּיָדְעָם בְּעִקַּר טַעַם הַדָּבָר שֶׁנָּהַג כֵּן מֵחֲמַת חֲשָׁשׁוֹ מִפְּנֵי לַעַז הַמִּתְנַגְּדִים שֶׁיַּלְעִיזוּ עָלָיו שֶׁהוֹלֵךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל הַקְּבָרוֹת בְּיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר הַצַּדִּיק הוּא רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב. (וראה ימי מוהרנ"ת ח"ב סימן כג. עיי"ש) וּרְאֵה גַּם הַמּוּבָא בְּסֵפֶר "עָלִים לִתְרוּפָה" שֶׁהָלַךְ בִּגְלַל רַבִּי יוּדְל לְהִשְׁתַּטֵחַ עַל הַצִּיּוּן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ.