ו - תמד

וְהִנֵּה מֵחֲמַת שֶׁעָלָה לְבַדּוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיָה קָשֶׁה לוֹ בַּיָּמִים הָהֵם הַדָּבָר מְאֹד, עַד שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְנוֹלְדוּ לוֹ יְלָדִים, אַחַר כָּךְ שֶׁהִגִּיעַ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל עִם זוּגָתוֹ לָאָרֶץ לְאַחַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת פְּרֵדָה, וּמֵחֲמַת רְצוֹנוֹ לְהַשְׁרִישׁ בִּבְנוֹ וּבִנְכָדָיו גֹּדֶל כֹּחַ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה נוֹהֵג לָבוֹא לְבֵיתָם מִדֵּי מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְלָשֶׁבֶת עִמָּהֶם וְעִם יַלְדֵיהֶם לִסְעוּדָה רְבִיעִית וּלְסַפֵּר לָהֶם מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הָיוּ כְּבָר יְלָדָיו בְּקִיאִים בְּהַמַּעֲשִׂיּוֹת, וְכָל פַּעַם הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ מַעֲשֶׂה חָדָשׁ וְכָךְ לְאַט לְאַט סָפְגוּ מִמֶּנּוּ תּוֹרָה, חֲסִידוּת וְיִרְאַת שָׁמַיִם וְהֵקִימוּ בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל לְתִפְאֶרֶת.