ו - תמו

בִּשְׁנַת תרצ"ח שָׁהָה רַבִּי נַשְׁקֶע זַ"ל בְּבֵיתוֹ שֶׁל רל"י זַ"ל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד אִסְרוּ חַג סֻכּוֹת מֶשֶׁךְ שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת וְלָמְדוּ וְעָסְקוּ הַרְבֵּה יַחַד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוּלָם בַּשָּׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ מֵחֲמַת פַּחַד הַדְּרָכִים וְהַשִּׁלְטוֹנוֹת לֹא מְצָאָהוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ שׁוּם דָּבָר כִּי אִם בְּמוֹצָאֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְאָמַר לוֹ אָז רַבִּי נַשְׁקֶע בְּעֶצֶב, לִפְנֵי שָׁנָה זָכִינוּ לִהְיוֹת יַחַד מֶשֶׁךְ "שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת" וְעַתָּה לֹא זָכִינוּ לָזֶה. וְאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה נִפְרְדוּ וְשׁוּב לֹא רָאָהוּ יוֹתֵר.