ו - תצה

הַנִּגּוּן הַמּוּשָׁר בְּלֵיל פֶּסַח עַל הַזֶּמֶר "אַדִּיר הוּא" שְׁמָעוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מֵהַיְּהוּדִי הַזֶּה שֶׁהִתְאַכְסֵן אֵצֶל חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְּלִיטְשֶׁער מִתְּחִלָּתוֹ הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וְהֶעֱנִי אַחַר כָּךְ מְאֹד, וְנִצַּל מִכְּרִיתַת רַגְלוֹ בִּזְכוּת הַמִּקְוֶה (וכמסופר לעיל חלק ה סימן תט).