ו - תקב

בְּעִנְיַן סֵדֶר תִּקּוּן חֲצוֹת הַמּוּבָא מֵהָאֲרִ"י זַ"ל לְהַנִּיחַ אֵפֶר מִקְלֶה עַל רֹאשׁוֹ וְיַעֲמֹד אֵצֶל הַמְּזוּזָה וְכוּ'. הָיָה אוֹמֵר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל שֶׁבְּעִנְיָן זֶה יִנְהֹג כָּל אֶחָד כְּפִי הַדָּבָר שֶׁמְּבִיאוֹ לְהִתְעוֹרְרוּת בְּהִשְׁתַּפְּכוּת נֶפֶשׁ יוֹתֵר. וּכְמוֹ כֵן אִם מַרְגִּישׁ יוֹתֵר הִתְעוֹרְרוּת לוֹמַר הַתִּקּוּן בַּצִּבּוּר יֹאמְרֶנָּה בַּצִּבּוּר וְכַדּוֹמֶה אוּלָם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לֹא נָהֲגוּ לְאָמְרוֹ בְּמִנְיָן.