ו - תקיז

הָיוּ שֶׁנָּהֲגוּ לוֹמַר נֻסַּח הַקַּדִּישׁ שֶׁלִּפְנֵי מוּסָף שֶׁבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּנִגּוּן שֶׁל שַׁבָּת. וְיֵשׁ שֶׁאֲמָרוּהוּ כְּשֶׁל חֹל, אֲבָל לְאַחַר חֲזָרַת הַשַּׁ"ץ אָמְרוּ הַקַּדִּישׁ רַק בְּנֻסַּח חֹל.