ו - תקכה

נוֹהֵג הָיָה הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ"ל לַעֲמֹד בְּעֵת הַתְּפִלָּה אֵצֶל הָעַמּוּד סָמוּךְ לַחַזָּן, (עַמּוּד זֶה פֹּרַק אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לַחֲתִיכוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲמֹד אַחֵר עַל מְקוֹמוֹ). וְהִנֵּה הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ"ל לֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּשׁוּם פַּעַם כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר מִלְּבַד בִּתְפִלּוֹת "טַל וְגֶשֶׁם", וְסִפֵּר הָרַב הַמַּגִיד זַ"ל שֶׁפַּעַם לִפְנֵי שֶׁנִּגַּשׁ לְהִתְפַּלֵּל כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר הָלַךְ עִמּוֹ לַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, שֶׁשָּׁם הָיוּ סִפְרֵי לִמּוּדָיו וַחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כְּדֵי לְהָבִיא וְלַעֲזֹר לוֹ בִּלְבִישַׁת הַקִּיטְל (בֶּגֶד לָבָן) שֶׁמִּתְפַּלֵּל בּוֹ הַחַזָּן כַּנָּהוּג וְאָמַר "כְּשֶׁאַךְ רַק נָגַעְתִּי בַּבֶּגֶד כְּשֶׁסִּיַּעְתִּי לוֹ לְלָבְשׁוֹ נָפַל עָלַי פַּחַד כָּזֶה וְיִרְאָה כָּזוֹ עַד שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי מַה לִּי". וּמִזֶּה נוּכַל לִלְמֹד מְעַט מִגֹּדֶל יִרְאָתוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ"ל בְּעַצְמוֹ. חֶדְרוֹן זֶה הָיָה מְכֻנֶּה אַחַר שָׁנִים בְּשֵׁם "חַדְרוֹ שֶׁל הַמַּגִיד", כִּי כְּשֶׁהָיָה חוֹלֶה לֹא נָתְנוּ לְשׁוּם אָדָם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְבַּד חָלְיוֹ, וְהָיָה שׁוֹכֵב בְּחֶדֶר זֶה.