ו - תקכז

הִגִּיעַ פַּעַם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב עִם הַחֶבְרַיָּא לְאֵיזֶה מָקוֹם וּבְעָבְרָם רָאוּ אֵיזֶה יְהוּדִי עַם הָאָרֶץ יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל בִּלְהִיטוּת בְּשַׂר בְּהֵמָה, נִפְלַט מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְאָמַר, הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֵיךְ שֶׁבִּלְהִיטוּתוֹ לְמַאֲכָל מִבְּשַׂר הַבְּהֵמָה נֶחֱקַק בְּפָנָיו צוּרָתָהּ שֶׁל הַבְּהֵמָה מַמָּשׁ. כִּי כַּיָּדוּעַ בְּשֵׁם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב שֶׁאָמַר שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם שָׁם הוּא.