ו - תקלז

יָדוּעַ הַדָּבָר שֶׁאֶחָד מֵהַהַנְהָגוֹת שֶׁהִנְהִיג הָרַב הַמַּגִּיד זַצַ"ל אֶת הָרַב "בַּעַל הַתַּנְיָא", זַצַ"ל הָיָה שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה כְּשֶׁהוּא מְעֻטָּף בְּמַלְבּוּשׁ עֶלְיוֹן וְחָגוּר בְּאַבְנֵט, וְאָכֵן גַּם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַזְּהִירִים כְּרַבִּי אַהֲרֹן קִיבְּלִיטְשֶׁער זַ"ל וְעוֹד רַבִּים נָהֲגוּ כָּךְ, וְהָיָה סֵדֶר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁלָּהֶם עֲבוֹדָה רַבָּה וְשָׁהוּ בַּאֲמִירָתָהּ זְמַן רַב.